צור קשר עם הכותב
בטיפ הקודם דיברתי על החשיבות של הרגשות השליליים בחיים שלנו
ועל הפחד לאבד שליטה מרוב רגש.
השבוע אמשיך באותו הקו ואדבר על פחד נוסף שאני מאודד אוהבת להיפגש איתו בקליניקה וזה -התחושה של פגישות וחולשה כשאני מביעה רגש מול אחרים.
האם אתם מרגישים בנוח לבכות ליד אנשים?
ואם כבר בכיתם, מה אתם חושבים על עצמכם?
האם עלתה ביקורת עצמית או חוסר נוחות?
העצב והכעס הם רגשות שנמצאים בשני הקצוות של אותו הקו.
כשאני מאפשרת לעצמי לבכות, אני פיזית נקטנת ומאפשרת לאחרים להתקרב
אליי ולתמוך בי בחיבוק, ליטוף על הגב..
לעומת זאת, כשהכעס עולה, אני פיזית גדלה ומרגישה חזקה
אך גם מרחיקה אנשים.
במצב מאוזן אנחנו עוברים בקלות בין כעס ועצב,
מי מאיתנו שמפחד להרגיש פגיעות, נראה אותו יותר מתחבר ביום יום
לכעס ופחות לעצב.
איך מאזנים את הכעס והעצב?
זו השאלה האהובה עליי בעולם 🙂
כשמבינים שגם הכעס וגם העצב מביעים חוזקה.
איזה אומץ (וחוזק!) צריך שיהיה בך כדי לבכות ליד אחרים?
כדי לאפשר לאחרים להתקרב אלייך ולקבל תמיכה מהם?
ברגע שמבינים שיש #אומץ בלחשוף עצב
משהו אחר נפתח <3
טל חיון
